אוגאסטורס ווטרס נפטר לאחר שמונה ימים אמא  של אגס מתקשרת אל הייזל בשלוש וחצי בבוקר ואומרת לה שהוא נפטר 
אמא שלו אמרה לה בפלאפון שהיא מצטערת הייזל אמרה שהיא מצטערת היא הרגישה מרוכנת היא התקשרה לאייזק וסיפרה לו שהוא ניפטר , היא ניסתה להתקשר אליו בתקוה שאהיה משהו ואף אחד אל ענה היא רצתה באותו רגע לדבר עם אגס על המוות של אגס אבל היא ידעה שזה לא אפשרי 
היא הוציאה תמחשב שלה ממתחת למטיה פתחה אותו ונכנסה לקיר שלו שם מלא ילדים שהיא אפילו א ידעה על קיומם כתבו לו דברים כמו אני אוהב אותך אחשלי נתראה בצד השני וכו...
לאחר חמישה ימים של שיברון לב ושל געגוע הייזל והוריה וכל משפחת של אגס וחברים קרובים ורחוקים הגיעו לחד האשכבות שם היו מלא אנשים ההורים של הייזל עמדו  ליד הארון שלו וקבלו ניחומים מכולם הייזל הגיעה להם פתאום אמא של הייזל העלתה חיוך על השפתים היא חיבקה אותה חזק חזק והיא אמרה רק שתדעי שהוא אהב אותך באמת והוא לא הפסיק לדבר עלייך 
לאחר כמה דקות הייזל התקרבה לארון ושמה לו כופסאת סיגריה בציד בלי שאף אחד רעה ואמרה לו שהיא אוהבת אותו 
מגיע הכומר כולם מתיישבים בכיסאות עם הפנים לעבר הארון הכומר מתחיל לדבר  הייזל התעצבנה עליו הוא אמר שם כמה דברים לא לטעמה הוא אמר למשל שבגן עדן אגסטוטס יהיה שוב בריא ושלם היא אמרה לעצמה כיאלו שהוא היה פחות שלם מאנשים אחרים בגלל שלא היתה לא רגל .
פתאום מאחור היא שומעת מישהו אומר בשקט בלי שישמעו אותו מה זה החרא הזה שהוא מקשקש הא ילדונת?
היא מסתובבת והיא רואה פטר ואן האוטן היא התעלמה מימנו כי היא לא הבינה מה הוא רוצה מימנה. הזמינו אותה לבמה כדי להקריא הספד היא מרה שם כל מיני משפטים מה שהכי ריגש אותי זה המשפט שהיא אמרה שללא כאב לא היינו יודעים שמחה מהי
לאחר מכן הם נסעו להוויה שלו היה לא קשה לראות את זה שמכניסים אותו לאדמה שהוא בחר את הקבר ושהוא בחר את החליפה וההורים שלו מרוסקים על הדשה שליד הקבר וכולם בוכים. לאחר ההלוויה פטר ניגש אליה והוא אמר לה שהוא וגאס התכתבו קצת בימים האחרונים הוא ביקש שהוא יבוא להלוויה שלו והוא יספר לה את הסוף של הספר היא לא רצתה לשמוע הוא התחיל למלמל לה דברים מוזרים היא עצרה אותו באמצע ואמרה לו  זה לא מעניין אותה מה הוא אומר כי הוא מדבר שטויות כיאלו הוא בן7 שמספר דברים ללא משממעות הוא נכנס לאוטו שלה והתחיל לשתות היא ביקשה מימנו לצאת מהאוטו הוא יצא מימנו ונשאר מאחור שהיא הסתכלה אחורה היא קצת ריחמה עליו כי היא ראתה בן אדם אומלל חסר חיים שותה אבל לא היה אכפת לה היא המשיכה הביתה הם הגיעו הביתה הייזל נכנסה למיטה אבא שאבא שלה בא אליה ואמר שהוא מצטער שזה מה שקרה היא בכתה על כתפיו וכך נגמר הפרק.

הספר מרתק ומרגש עד דמעות אני לקראת סיום הספר ואני מקווה לסוף טוב